הבהרות משרד העבודה בעניין זכויות משרתי המילואים ובני זוגם – הגנה מפיטורים וצבירת חופשה שנתית

במהלך יישום צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסויימים (חרבות ברזל) וצו ההרחבה בעניין הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת במילואים, עלו למעסיקים רבים שאלות בקשר לאופן יישומם.

בעקבות פניות ושאלות שהגיעו למשרד העבודה, משרד העבודה פרסם גילוי דעת ביום  24/8/24 המבהיר את האופן שבו יש ליישם את הוראות צווי ההרחבה.

מאת : עו”ד הילה פורת

ביום 8/12/2024 פרסמה היחידה ליחסי עבודה של משרד העבודה גילוי דעת בנוגע לצו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסויימים (חרבות ברזל), וכן בנוגע לצו ההרחבה בעניין הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרת במילואים (להלן ביחד – צו ההרחבה לעניין משרתי המילואים).

מטרת פרסום גילוי הדעת של משרד העבודה, היא להבהיר את עמדת הממונה הראשית על יחסי עבודה, שהיא גם על דעת הצדדים להסכם הקיבוצי, בהתייחס ליישום הוראות צו ההרחבה לענין משרתי המילואים, בהתחשב בכך כי טרם ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה בעניין.

להלן עיקרי גילוי הדעת של משרד העבודה :

ביום 6.3.2024 פורסם צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים. צו הרחבה נוסף, שהבהיר את הצו הראשון לענין הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים, נחתם ופורסם ביום14/3/2024.

צו ההרחבה לענין משרתי המילואים, אשר עומד בתוקפו מיום 7.10.2023 ועד סוף שנת 2024, הרחיב הוראות של הסכמים קיבוציים שקובעות זכויות תקדימיות למשרתי המילואים ולבני זוגם, שיפורטו להלן, על רקע התקופה הממושכת שבה נקראו עובדים רבים למילואים במלחמת “חרבות ברזל”.

צו ההרחבה קובע את הזכויות הבאות שיפורטו בהמשך : הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים ל-60 יום; זכאות לימי היעדרות בתשלום של בני הזוג של משרתי המילואים בהתאם לימי המילואים המצטברים ולתנאים נוספים; זכאות לשעת היעדרות הקבועה בחוק עבודת נשים גם לבן זוג המועסק במשרה מלאה המפוצלת בין מעסיקים שונים; זכאות לצבירת ימי החופשה השנתית לשתי שנות העבודה הבאות גם ללא הסכמת המעסיק.

מהי התקופה המוגנת מפני פיטורים?

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש”ט- 1949 קובע כי אין לפטר עובד בזמן שירות מילואים ללא היתר ועדת תעסוקה, ולענין תקופת מילואים העולה על יומיים, אין לפטר עובד גם 30 ימים לאחר שובו ממילואים ללא היתר של ועדת תעסוקה היושבת במשרד הביטחון.

בצו ההרחבה למשרתי המילואים הורחבה התקופה המוגנת ונקבע כי אין לפטר עובד גם בתקופה שבין היום ה-31 לבין היום ה- 60 שלאחר שובו ממילואים, אלא אם אישרה זאת ועדת פיקוח אשר תמונה על ידי שר העבודה.

תנאי לקבלת ההגנה המורחבת היא כי העובד ביצע לפחות 60 ימי מילואים בתקופת ההסכם, קרי, מיום 7.10.23 ועד 31/12/24 .

ועדת הפיקוח דנה ומחליטה בבקשות של מעסיקים לפיטורי עובדים לאחר ששבו משירות מילואים של 60 ימים לפחות במהלך תקופת הסכם, בתקופה שבין היום ה -31  ליום ה -60  שלאחר שובם לעבודה. מכאן אנו למדים כי 60 הימים נספרים במצטבר במהלך תקופת ההסכם, ואין חובה לבצע את הימים ברצף על מנת לקבל את ההגנה.

לפיכך, עובד שביצע 60 ימי מילואים או יותר במצטבר, שב לעבודתו ולאחר מכן נקרא שוב למילואים לתקופה של שלושה ימים לפחות (בין אם בתוך תקופת ההגנה בת 60 הימים ובין אם לאחריה), תחל מניית תקופת ההגנה מחדש. ויובהר, על כל תקופת מילואים נפרדת העולה על יומיים שמצטברת ל -60 ימי מילואים כאמור, ניתנת לעובד תקופת הגנה בת 60 יום, כאשר על חלקה הראשון – עד 30 יום, אמונה ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ועל חלקה השני – מהיום ה- 31 ועד 60 ימים, אמונה ועדת הפיקוח במשרד העבודה.

על פי החלטה מעודכנת של ועדת התעסוקה, ככל שתקופת המילואים הנוספת היתה בת פחות מיומיים, לא תתאפס ההגנה מחדש. כלומר, לשם קבלת ההגנה מפני פיטורים נדרשת תקופת מילואים בת שלושה ימים לפחות.

האם יש לועדת הפיקוח הסמכות לדון בהוצאת עובדים ששבו ממילואים לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ?

צו ההרחבה למשרתי מילואים שותק באשר להוצאת העובד השב ממילואים לחל”ת, כך שלוועדת הפיקוח אין מקור סמכות לדון בבקשות מעסיקים להוצאת עובד לחל”ת כאשר הוא שב משירות מילואים.

יצוין כי גם ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, לא היתה מוסמכת עד לאחרונה לדון בבקשות של מעסיקים להוצאת עובדים לחל”ת.

לאחרונה תוקן חוק החיילים המשוחררים בהוראת שעה, כך שבתקופת הוראת השעה, חל איסור לפגוע בהיקף משרתו של עובד ששב ממילואים ללא היתר ועדת התעסוקה.

מכאן נלמד שנדרשת הוראה מפורשת על מנת שוועדת הפיקוח תרכוש סמכות לדון בהוצאה לחל”ת של עובדים.

לפיכך, עמדת משרד העבודה בשלב זה, היא כי אין סמכות לוועדת הפיקוח לבחון בקשות של הוצאה לחל”ת על ידי מעסיקים. סמכות כזו כאמור לא הוקנתה לוועדה בצו ההרחבה.

ככל שהצדדים יבחרו לתקן את ההסכם הקיבוצי כשם שתוקן לעיל חוק החיילים המשוחררים, או אז תרכוש הוועדה את הסמכות המבוקשת.

מהו היקף הזכאות של בן הזוג לימי היעדרות בתשלום?

הזכות לימי היעדרות בתשלום מכוח צו ההרחבה ניתנת למי שבן זוגו במילואים מעל 30 ימים, ויש להם ילד משותף שטרם מלאו לו 14 שנים.

מספר ימי ההיעדרות מותאם לימי המילואים שביצע בן הזוג :

בין 31 ל -60 ימים, זכאות ל- 2 ימי היעדרות בתשלום

בין 61 ל- 90 ימים, זכאות ל – 4 ימי היעדרות בתשלום

בין 90 ל- 120 ימים, זכאות ל-6  ימי היעדרות בתשלום

121 ימים ומעלה – זכאות ל- 8 ימי היעדרות בתשלום

לאור התכלית שעניינה הצורך להתמודד עם הקושי בעת היעדרות בן הזוג המשרת, את ימי ההיעדרות בשכר ניתן לנצל רק בעת שירות המילואים של בן הזוג, ורק בתקופת ההסכם. כמו כן ניתן לנצל את הימים בנסיבות מסוימות המנויות בסעיף 7.3 לצו ההרחבה.

א. האם ישנה זכאות לימי היעדרות בתשלום למי שמועסק במשרה חלקית?

צו ההרחבה לא נוקב בהיקף המשרה הנדרש לשם קבלת הזכאות לימי היעדרות בשכר. אולם, לעמדת משרד העבודה הצו חל גם על בני זוג המועסקים במשרה חלקית, שכן במקרה בו רצו הצדדים להגביל את מתן הזכות רק לבני זוג במשרה מלאה, עשו כן במפורש.

כך בנוגע לשעת היעדרות לבן הזוג של משרת במילואים, הניתנת רק למי שמועסק במשרה מלאה.על פי צו ההרחבה, הזכות ניתנת גם למי שמועסק במפוצל אצל 2 מעסיקים במשרה מלאה במצטבר.

בנוסף לכך, צו ההרחבה מציין כי את יום ההיעדרות ניתן לנצל באופן חלקי – על פני חלק מיום העבודה, וכן שערכו של יום היעדרות הוא כשל יום שכר בחופשה.

מכאן, ימי ההיעדרות שנקבעו בצו ההרחבה הם בנוסף לזכויות הקבועות בדין, והם יינתנו בצורה שווה לעובדים במשרה מלאה או לעובדים במשרה חלקית.

לעניין גובה התשלום, ערכם של ימי ההיעדרות ישולם באופן יחסי להיקף המשרה.

ב. האם החריג ביחס למספר ימי החופשה בשכר, מתייחס לשנה קלנדרית או למועד הזכאות?

סעיף 7.15 לצו ההרחבה בעניין משרתי המילואים, קובע חריג לזכאות לימי חופשה בשכר לעיל: “בן זוג של משרת מילואים שלו מספר ימי חופשה בשכר במהלך שנה קלנדרית העולה על 35 ימים (למעט חופשת מחלה) מכסת ימי ההיעדרות בתשלום תהיה מחצית מימי ההיעדרות המצוינים בטבלה לעיל, וינוצלו בגין העילות המנויות בס”ק 7.3.1 – 7.3.4” .

עלתה השאלה האם מדובר בבן זוג שיש לו מכסת חופשה בשנה קלנדרית, קרי מינואר עד דצמבר, אשר עולה על 35 ימים, ואז יהיה זכאי רק למחצית ממכסת ימי ההיעדרות בתשלום; או שמא מדובר בבן זוג שיש לו יתרת ימי חופשה של 35 ימים ומעלה במועד הזכאות  (קרי, גם ימי חופשה שנצברו משנים קודמות) ללא קשר למכסת החופשה השנתית שלו, ולכן יהיה זכאי רק למחצית מימי ההיעדרות בתשלום.

בגילוי הדעת נקבע כי מדובר בספירה קלנדרית כפי שמצוין במפורש בסעיף המצוטט לעיל, כלומר מי שלזכותו עומדים מעל 35 ימי חופשה מדי שנה, החל מינואר עד דצמבר, יהא זכאי למחצית ימי החופשה להם זכאי לפי צו ההרחבה. יצוין כי תמיכה לפרשנות זו ניתן למצא בחוק הפרשנות, תשמ”א ,1981- הקובע כי בכל חיקוק או הוראת מנהל  (לרבות תקנות), המונח “שנה” פירושו שנה לפי הלוח הגרגוריאני, קרי מינואר עד דצמבר.

———————
* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או לסה ויז’ן מערכות בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור במאמר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין.