חוקים חדשים בתחום משפט העבודה
מאת: ענת רוזנר, עו”ד
שי רוזנר, עו”ד
ד”ר רויטל טרנר, עו”ד
בחודשים האחרונים התקבלו בכנסת שני חוקים בתחום משפט העבודה. הראשון הוא החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011 והשני הוא חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, תשע”ב-2012. מטרתם של שני חוקים אלו להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה, וכן לספק הגנות רחבות במיוחד על עובדי קבלן, ולכן מצאנו לנכון להביא בפניכם את עיקריהם.
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011
1. בחודש דצמבר 2011 התקבל בכנסת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011 (להלן: “החוק להגבת האכיפה”). חוק זה נחקק על רקע תופעה הולכת וגוברת של אי ציות לדיני העבודה ומתוך רצון להקנות למשרד התמ”ת כלים יעילים לאכוף על המעבידים את חובותיהם כלפי העובדים. החוק יוצר שני מנגנוני אכיפה חדשים: הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים שהפרו את הוראות חוקי העבודה, והטלת אחריות אזרחית, מנהלית ופלילית גם על מזמיני שירות, על אף שאינם מוגדרים על פי חוק כמעסיקיהם של עובדי החברות המספקות את השירותים.
2. במסגרת החוק החדש, ימונו במשרד התמ”ת בודקי שכר מוסמכים אשר תפקידם לערוך בדיקות תקופתיות במקומות עבודה ולבדוק את התאמת תנאי העבודה של העובדים לחוקי העבודה.
הטלת עיצום כספי על מעביד
3. על פי החוק להגברת אכיפה, מעביד אשר מפר הוראה הקבועה בחוקי העבודה, רשאי משרד התמ”ת להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:
3.1. סוג ראשון של הפרות כולל, בין היתר, הימנעות מניהול פנקס חופשה או פנקס שעות עבודה, דרישת פרופיל צבאי ממועמד לעבודה, דרישת ביצוע בדיקה גנטית מעובד, והימנעות ממתן הפסקות לעובד במהלך יום העבודה. בגין הפרות אלו ואחרות, ניתן להטיל על מעביד עיצום כספי של 5,000 ש”ח, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית (להלן: “יחיד”) סך של 2,500 ש”ח. רשימה מלאה של ההפרות לגביהן ניתן להטיל עיצום זה מפורטת בנספח א’.
3.2. סוג שני של הפרות כולל, בין היתר, אי מתן חופשה שנתית, הימנעות מתשלום שעות נוספות או תשלום עבור עבודה במנוחה שבועית, אי מסירת תלוש שכר או העבדת עובדת בתקופת חופשת הלידה. בגין הפרות אלו ואחרות, ניתן להטיל על מעביד עיצום כספי של 20,000 ש”ח, ולגבי יחיד סך של 10,000 ש”ח. רשימה מלאה של ההפרות לגביהן ניתן להטיל עיצום זה מפורטת בנספח ב’.
3.3. סוג שלישי של הפרות, כולל, בין היתר, תשלום שכר הנמוך משכר המינימום, הלנת שכר,הימנעות מהעברת סכומים שנוכו משכרו של העובד, פיטורים של עובדת בהריון ללא היתר של משרד התמ”ת והימנעות מתשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה. בגין הפרות אלו ואחרות, ניתן להטיל על מעביד עיצום כספי של 35,000 ש”ח, ולגבי יחיד סך של 17,500 ש”ח. רשימה מלאה של ההפרות לגביהן ניתן להטיל עיצום זה מפורטת בנספח ג’.
4. יש לציין, כי על פי החוק, אם יוטל עיצום כספי על מעביד, הדבר יפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ”ת, על מנת להרתיע מעבידים מביצוע הפרות חוקי עבודה.
5. עוד חשוב לציין, כי החוק מטיל אחריות אישית על מנכ”ל של תאגיד לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרות של חוקי העבודה, ובמקרה של הפרה כאמור רשאי משרד התמ”ת לשלוח התראה למנכ”ל ולהורות על נקיטת צעדים להפסקת ההפרה ומניעתה. מנכ”ל אשר לא ימלא אחר הוראות משרד התמ”ת בנסיבות אלו, ניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מהסכומים המפורטים לעיל.
הטלת אחריות אזרחית, מנהלית ופלילית על מזמיני שירות
6. אחת התופעות איתן מנסה החוק החדש להתמודד היא הפגיעה הנמשכת בעובדי הקבלן, אשר יכולתם למצות את זכויותיהם בבתי הדין נמוכה יחסית. לצורך כך, ובהמשך לפסיקתם של בתי הדין לעבודה בנושא, מטיל החוק אחריות על מזמין השירות, בהתקיימם של תנאים מסוימים, כפי שנפרט להלן.
7. קבלן שירותים, לצורך החוק, הינו מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו, באחד התחומים הבאים: שמירה ואבטחה, ניקיון, והסעדה של עובדי מזמין השירות. כלומר, קבלני שירותים אשר עוסקים בתחומים אחרים, אינם נכללים בחוק, ולכן גם מזמיני השירות מהם פטורים מן החובות הקבועים בחוק.
אחריות אזרחית של מזמין השירות
8. חובות מכוח חוקי העבודה, אשר חלים על קבלן שירותים כלפי עובדיו, יחולו על מזמין השירות בגין התקופה במהלכה הועסקו העובדים אצל המזמין. חובות אלו כוללים, בין היתר, מתן חופשה שנתית, תשלום גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית, איסור הלנת שכר ותשלום שכר מינימום.
9. המשמעות היא שאם קבלן השירותים מפר הוראות אלו, האחריות תוטל גם על מזמין השירות, ושניהם ביחד יחובו בתשלום הזכויות לעובד.
10. כדי להחיל אחריות אזרחית גם על מזמין השירות, צריכים להתקיים מספר תנאים:
10.1. השירות ניתן באמצעות ארבעה עובדים לפחות, בין אם בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים. כלומר, אם מעביד מעסיק ארבעה עובדי ניקיון דרך חברות שירותים, הוא נכנס לגדר החוק, בין אם כל ארבעת העובדים מועסקים דרך קבלן אחד ובין אם דרך מספר קבלני שירותים.
10.2. השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות באופן קבוע ורציף.
10.3. העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את אחת מחובותיו מכוח דיני העבודה, מסר למזמין השירות הודעה בכתב לפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. במילים אחרות, אם לדוגמא, הפר קבלן שירותים את חובתו לשלם שכר מינימום, והעובד דרש ממנו בכתב לשלם לו שכר מינימום, והעביר הודעה בכתב גם למזמין השירות, והקבלן לא תיקן את ההפרה תוך 30 ימים, תוטל אחריות לתיקון ההפרה גם על מזמין השירות.
11. החוק מקנה למזמין השירות הגנות מסוימות לאותם מקרים בהם קבלן השירותים הפר את חוקי העבודה, שאז לא חלה על מזמין השירות אחריות אזרחית:
11.1. אם הפרת החובה תוקנה במלואה.
11.2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמךשל משרד התמ”ת, ועשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן. מזמין שירות אשר מבקש לעשות שימוש בהגנה זו, יהא עליו לבטל את הסכם ההתקשרות בינו ובין הקבלן בשל הפרת החוק, תוך זמן סביר ממועד גילוי ההפרה.
11.3. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך של משרד התמ”ת בסמוך לפני מועד הפרת החוק, ובדיקות אלו הצביעו על כך כי קבלן השירותים מקיים את החוק. כלומר, אם קבלן השירותים הפר חובה מסוימת מדיני העבודה, אבל בדיקה תקופתית שערך בודק שכר מוסמך זמן קצר לפני ההפרה הצביעה על כך כי הקבלן, בזמנו, מילא אחר הוראות החוק, יהא מזמין השירות פטור מאחריות.
אחריות פלילית של מזמין השירות
12. החוק מטיל חובה על מעביד לכלול את הפרטים הבאים בחוזה התקשרות עם קבלן שירותים: רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו, עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות האמורות. מעביד אשר לא יקיים חובה זו, דינו קנס בסך 14,400 ₪ לכל עובדשהועסק על פי ההסכם האמור.
13. אחריות פלילית תוטל על מזמין שירות גם כאשר הקבלן הוא זה שמפר את חוקי העבודה, שאז ניתן להטיל עליו קנס עד לסכום של 226,000 ₪, כתלות במהות ההפרה.
14. למזמין השירות עומדות מספר הגנות:
14.1. אם הוא עשה ככל שביכולתו לפקח על קבלן השירותים ולמנוע עבירות על ידו.
14.2. אם הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך של משרד התמ”ת אשר נערכו בסמוך לפני מועד הפרת החוק, ובדיקות אלו הצביעו על כך כי קבלן השירותים אינו מפר את החוק.
14.3. אם הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך של משרד התמ”ת, ועם גילוי ההפרה, עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן. מזמין שירות אשר מבקש לעשות שימוש בהגנה זו, יהא עליו לבטל את הסכם ההתקשרות בינו ובין הקבלן בשל הפרת החוק, תוך זמן סביר ממועד גילוי ההפרה.
14.4. מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה, כלומר, זכויותיו של עובד הקבלן שולמו לו במלואן.
15. חשוב לציין כי גם בנושא של אחריות פלילית של מזמין השירות, מטיל החוק אחריות פלילית על מנכ”ל התאגיד. כאשר מדובר בהפרה של הוראות מחוקי העבודה כמפורט בנספח ד’, ומשרד התמ”ת התריא כי על מזמין השירות לפעול לתיקון ההפרה על ידי הקבלן, וההפרה לא תוקנה, ניתן להטיל על המנכ”ל קנס בגובה 14,400 ₪, אלא אם יראה כי עשה ככל שניתן כדי למלא את חובתו.
אחריות מנהלית על מזמין השירות
16. על פי החוק, ניתן להטיל עיצום כספי גם על מזמין השירות, וזאת כאשר מוטל עיצום כספי על קבלן השירותים בגין הפרה של הוראות חוקי העבודה, בין היתר תשלום שכר הנמוך משכר המינימום, הלנת שכר, הימנעות מהעברת סכומים שנוכו משכרו של העובד, פיטורים של עובדת בהריון ללא היתר של משרד התמ”ת והימנעות מתשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.
17. לפני הטלת עיצום כספי על מזמין השירות, על הממונה להודיע לו כי הוטל עיצום כספי על הקבלן, וכי יש לו 30 ימים לפעול לתיקון ההפרה או לחילופין לביטול החוזה וחילוט הערובה שנתן הקבלן. אם לא תוקנה ההפרה או לא בוטל הסכם ההתקשרות, יחולו לגבי מזמין השירות כל ההוראות הנוגעות להטלת עיצום כספי על מעביד, כפי שפורט לעיל. בנוסף, אם לא תיקן מזמין השירות את ההפרה או נמנע מלבטל את הסכם ההתקשרות, ניתן יהיה להטיל עליו אחריות פלילית וקנס בגובה 14,400 ₪.
הערות נוספות
18. החוק אוסר על קבלן השירותים או מזמין השירות לכלול הוראה בחוזה העבודה של העובד לפיה הוא מוותר על זכויותיו כלפי מזמין השירות. החוק גם אוסר על מזמין השירות וקבלן השירותים לכלול הוראה בהסכם ההתקשרות ביניהם, הקובעת שיפוי של מזמין השירות על ידי קבלן השירותים, במקרה בו יימצא המזמין אחראי לזכויות העובד מכוח החוק.
19. החוק נכנס לתוקף בחודש מאי 2012.
דרכי פעולה מומלצות
20. על מנת לצמצם את החשיפה לאחריות אזרחית או פלילית מכוח החוקים האמורים, אנו ממליצים לנקוט בצעדים הבאים:
20.1. לערוך בדיקות תקופתיות של תנאי העבודה והשכר של העובדים כדי להבטיח התאמה לחוקי המגן, ולתקן את החריגות מן החוקים במקרה הצורך.
20.2. להדריך מנהלים ועובדי משאבי אנוש בנוגע להוראות החוקים החדשים כמו גם לגבי הזכויות מכוח חוקי המגן.
20.3. לוודא כי חוזי ההתקשרות עם קבלני שירותים כוללים את כל הפרטים הנדרשים על פי החוק להגברת האכיפה.
20.4. לוודא כי חוזי ההתקשרות עם קבלני שירותים אינם “מכרזי הפסד”, כלומר כי קבלני השירותים משלמים את מלוא הזכויות לפי חוקי המגן.
20.5. לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה של עובד קבלן על הפרת הוראות החוק כלפיו, וכן לקבוע דרך יעילה לבירור תלונות עובדי הקבלן.
חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, תשע”ב-2012
21. מעבידים רבים כיום מבקשים להבטיח את הישארותו של עובד בעבודה, ולצורך כך הם דורשים מן העובד, בעת קבלתו לעבודה או במהלכה, בטוחות שונות. על פי דברי ההסבר לחוק, נטילת הבטחונות כובלת את העובד למעבידו ולמקום העבודה, והחשש מתשלום מחיר כלכלי מגביל את חופש הבחירה של העובד.
22. לפיכך, אוסר החוק על מעביד לקבל מעובד וממועמד לעבודה בטחונות, אשר כוללים כסף או שטר, או נכס המשועבד למטרת הבטחת הישארותו של העובד בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה. עונשו של מעביד המקבל בטחונות בניגוד לחוק יהיה שישה חודשי מאסר, או קנה השווה כיום לסך של 134,600 ₪.
23. החוק גם קובע כי הזכות של העובד, כי לא יידרש לספק בטחונות להישארותו בעבודה, אינה ניתנת לויתור או להתניה.
24. יש לשים לב כי חוק זה חל גם על מעביד אשר מעסיק עובד באמצעות חברת כוח אדם או באמצעות קבלן שירותים. כלומר, חל איסור על מעביד לקבל בטוחות מעובד המועסק אצלו דרך חברת כוח אדם או מעובד של קבלן שירותים הנותן לו שירות, או לממשן.
25. גם חוק זה נכנס לתוקף בחודש מאי 2012.
נספח א’
1. ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;
2. ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
3. איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער;
4. איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;
5. איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;
6. ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;
7. התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;
8. קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית.
9. הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום.
10. איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
11. איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
12. איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
13. איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי.
14. מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;
15. מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה;
16. מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
17. איסור העבדת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;
18. איסור העבדת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי וללא הסכמתה, לפי סעיף 10(א) ו-(ב) לחוק עבודת נשים;
19. איסור העבדת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים.
נספח ב’
1. מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית.
2. תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית.
3. תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית.
4. איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה.
5. תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
6. תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
7. איסור העבדת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, בשעות הלימודים לפי סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער או בלי שנמסרה למעביד הודעה לפי סעיף 28א לחוק עבודת הנוער.
8. איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער.
9. מתן הפסקות לנער לפי סעיף 22 לחוק עבודת הנוער.
10. איסור העבדת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער.
11. איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער.
12. איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער.
13. מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות.
14. מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה).
15. מסירת תלוש שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר.
16. איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר.
17. איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור.
18. איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
נספח ג’
1. איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
2. איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
3. איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער.
4. איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער.
5. איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער.
6. איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער.
7. איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער.
8. העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר.
9. איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר.
10. תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום.
11. תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים.
12. איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור.
13. איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור.
14. איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
15. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.
נספח ד’
1. מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית.
2. תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית.
3. תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית.
4. איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
5. איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה.
6. איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
7. תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
8. תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
9. איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער.
10. איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער.
11. איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער.
12. איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער.
13. איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו.
14. העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר.
15. איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר.
16. תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום.
17. תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים.
18. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.
19. הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר.
20. הוראות צווי הרחבה ענפיים לעניין רכיבי שכר שנקבעו על פי החוק כמרכיבים את ערך שעת עבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים.
* המאמר באדיבות ענת רוזנר, עו”ד, שי רוזנר, עו”ד וד”ר רויטל טרנר, עו”ד, ממשרד עורכי דין ענת רוזנר.