עבודה בלילה והתשלום בעדה

תשובה

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 (להלן – החוק), מגדיר את המונח “עבודת לילה” בסעיף 1, כלהלן: “עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00”.

לענין זה יש לציין כי מספיק ששתי שעות בלבד ליום עבודה תחולנה בתחומים הנקובים בחוק כדי שהעובד יקבל את הזכויות מכוח החוק עבור כל השעות בהן עבד ברציפות לשעתיים האמורות.

כלומר, במקרה זה אורי אכן נחשב כעובד עבודת לילה.

לענין משמעות הסיווג כ”עבודת לילה”:

החוק אינו קובע כל תמורה מיוחדת עבור עבודה בלילה. כל אשר קובע החוק הוא שבעבודת לילה“לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה“ (סעיף 2(ב) לחוק).

בדב”ע לט/24-3 בתי הזיקוק לנפט בע”מ נ’ זאב למפל (פד”ע י 421) – נפסק כי כל הנוגע לשכר עבודה המשתלם בעד עבודה בלילה או בעד עבודה במשמרת לילה נשאר בתחום המשא ומתן הקיבוצי או האישי, באותה המידה שאין החוק מתערב בגובה השכר בעד שעות עבודה ביום (למעט הנושא של שכר מינימום).

המשמעות של קביעת יום עבודה קצר ל”עבודת לילה” (7 שעות) היא שלכל דבר וענין רואה החוק את שעות העבודה השמינית ואילך בעבודת לילה כעבודה בשעות נוספות על כל המשתמע מכך.

באשר לחישוב ערך השעה בעבודת לילה שעל בסיסו יש לחשב את התמורה בעד השעות הנוספות:

בע”ע 300175/97 דניאל כהן נ. עיריית נהרייה, נקבע כי חישוב ערך שעת עבודה בעבודת לילה ייערך לפי מספר שעות העבודה ביום רגיל, ולא לפי שעות העבודה בעבודת לילה (7 שעות), שהרי בעצם הגמול לשעות נוספות החל מהשעה השמינית באה כבר לידי ביטוי הגדלת מחיר השעה, ואם ייערך החישוב לפי 7 שעות, יובא בחשבון גמול זה פעמיים.

*המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא“, ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים