עינת החלה לעבוד במקום עבודה חדש. בחודש הראשון לעבודתה, סגר מעסיקה את מקום העבודה לרגל חול המועד סוכות והוציא את כלל עובדי החברה לחופשה מרוכזת.
עינת, שטרם נצברו לזכותה ימי חופשה, גילתה להפתעתה, כי מעסיקה חייב אותה בימי חופשה וכך נוצרה לה יתרה שלילית של ימי חופשה. עינת רוצה לדעת, האם נהג מעסיקה כדין?
תשובה
ראשית, יש לציין כי עפ”י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. במקרה בו עובד יצא לחופשה שנתית בחול המועד, המעסיק יכול לנכות לעובד ימי חופשה מלאים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה.
בפסיקה נקבע, כי החובה למתן חופשה מוטלת על המעסיק, והוא המסדיר את מועדה. מצב בעייתי הוא כאשר מעסיק רוצה להשתמש בסמכותו ולהוציא עובד לחופשה למרות שאין לו מיכסת ימי חופשה צבורים. במצב כזה, אין המעסיק רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו.
מעסיק אשר למרות זאת ירשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, בגין חופשה שכפה על העובד, לוקח על עצמו את הסיכון כי העובד יתבע שכר עבודה על ימי החופשה הכפויים, לרבות פיצויי הלנת שכר.
המצב שונה כאשר העובד פונה מיוזמתו ומבקש ממעסיקו לצאת לחופשה, בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים (הבקשה תיחשב כבקשתו של העובד כאשר מועד החופשה שאותו מבקש העובד אינו חופף את מועד החופשה שכפה המעסיק על עובדיו).
במקרה זה, על המעסיק לנכות לעובד ימי היעדרות ממשכורתו. האפשרות לרשום לעובד ימי חופשה במינוס (יתרה שלילית), ולשלם לו שכר רגיל היא אפשרות שעדין לא נבחנה בבית הדין לעבודה.
נראה כי המעסיק יהא רשאי לקזז את היתרה השלילית מכל סכום שיהיה חייב לעובד, רק במקרה בו יהיה למעסיק תיעוד בכתב על כך כי העובד מבקש את החופשה, מאשר שאין לזכותו ימי חופשה צבורים באותו מועד, ומסכים כי המעסיק יוכל לנכות מכל סכום שיגיע לו בעתיד את היתרה השלילית של ימי החופשה.
*המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא“, ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים