צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל)
מאת : עו”ד הילה פורת
ביום 6/3/2024 פורסם צו הרחבה שעניינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב מלחמת “חרבות ברזל”, מיום 7/10/23 ועד ליום 31/10/23 .
להלן עיקרי צו ההרחבה :
הגדרות
“אדם עם מוגבלות” – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998.
“אזור מיוחד” – כפי שהוגדר בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל) (הוראת שעה) , התשפ”ד-2023 .
“הורה עצמאי” – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס”ו-2006 .
“הוראה של פיקוד העורף” – אחד משני אלה:
(1)”הוראה על סגירת מוסד חינוך” – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שהתקבלה בנוגע לתקופת הזכאות; או החלטה של רשות מקומית בדבר סגירה מלאה או חלקית של מוסדות חינוך באזור מיוחד שהתקבלה בנוגע לתקופת הזכאות עקב הנחיות פיקוד העורף בימים בהם חלו הגבלות על קיום פעילות חינוכית בשטחה.
(2) “הוראה על איסור התקהלות” – הוראה של פיקוד העורף על איסור התקהלות באזור המיוחד שניתנה בתקופת הזכאות.
“ילד” – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס”ו-2006.
“מוסד חינוך” – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס”ו-2006.
“עובד המתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה” – כמשמעותו בתקנות.
“תקופת הזכאות” – התקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום .31.10.2023.
תחולת הצו
צו זה לא יחול על עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ”ז-1967 לגבי התקופה שאליה נקרא לשירות כאמור, אלא אם שוחרר כדין לפי החוק האמור לרבות אם שוחרר על ידי המעסיק ולגבי התקופה שלגביה שוחרר כאמור.
התנאים לתשלום שכר לעובדים
מעסיק ישלם לעובד שכר כאמור בסעיף 8 להלן, על סעיפי המשנה שבו, ולרבות תנאים סוציאליים, בשל כל יום היעדרות של העובד מעבודתו בשל המצב הבטחוני בתקופת הצו, ובלבד שמתקיים לגבי העובד אחד התנאים המפורטים להלן:
(1) העובד מתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטות הממשלה והוא נעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023 כולה או חלקה;
(2) העובד מועסק במוסד חינוך אשר באזור מיוחד והוא נעדר מעבודתו באחד או יותר מהימים בתקופת ההסכם עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך;
(3) העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה בדבר סגירת מוסד חינוך שבו לומד או שוהה הילד; או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות ובתנאי שבמועד היעדרותו של העובד מתקיימים לגביו שני תנאים מצטברים אלה:
א. במועד היעדרותו של העובד ממקום עבודתו נמצא מוסד החינוך שנסגר באזור המיוחד.
ב. מתקיים לגבי העובד אחד מהתנאים הבאים, והוא הצהיר על כך בכתב:
* הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
* בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
על אף האמור לעיל, הוראות פסקה זו לא יחולו אם הייתה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד בעת היעדרות העובד כאמור בפסקה זו.
(4) הוראות סעיף קטן 5(3) לעיל, יחולו לגבי עובד שהוא אֹומֵן, ובלבד שמתקיימים לגביו שני תנאים אלה במצטבר:
א. מתקיימים לגביו כל התנאים המזכים הקבועים בסעיף קטן 5(ג)לעיל;
ב. הורהו של הילד שהינו עובד או עובד עצמאי, לא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם הורהו של הילד אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
לעניין סעיף זה “אֹומֵן” – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך, לשמש כמשפחת אומנה.
(5) העובד נעדר מעבודתו בהתאם להוראה בדבר איסור התקהלות;
(6) העובד הוא אדם עם מוגבלות אשר מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור מיוחד, ומתקיימים לגביו שני אלה במצטבר:
א. מוגבלותו ידועה למעסיק או שהמציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו.
ב. מוגבלותו מונעת ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שאינו יכול לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת הצו.
(7) העובד הוא קרוב של אדם עם מוגבלות אשר מתקיימים לגביו שלושת התנאים המצטברים האלה:
א. המוגבלות של הקרוב של העובד ידועה למעסיק או שהעובד המציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי על המוגבלות של קרובו.
ב. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה או טיפול בקרוב כיוון שהמוגבלות אינה מאפשרת לקרוב שהוא אדם עם מוגבלות לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההסכם.
ג. העובד הצהיר בכתב על כך שהוא היחיד שנעדר מעבודתו לשם השגחה או טיפול בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות, בימי ההיעדרות וכי בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלחי דו, לצורך השגחה או טיפול בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו לטפל או להשגיח על הקרוב שהוא אדם עם מוגבלות.
*ככל שתהיה מחלוקת בדבר הימצאותו או אי–הימצאותו של מוסד חינוך או מקום עבודה או מקום מגורים באזור המיוחד בתקופת הצו או בחלקה – יכריע בדבר פיקוד העורף.
*מעסיק לעניין סעיף זה כולל גם מעסיק שצו זה חל עליו שהינו קבלן כוח אדם או קבלן שירותים, בהתאם למקום עבודתם בפועל של עובדיהם.
*למען הסר ספק, לא ישולם שכר לפי צו זה בשל היעדרות של עובד בגין מחלה, תאונה, חופשה, מילואים. וכן, בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה. כמו כן, מובהר כי לעובד אשר עבד מהבית או מכל מקום אחר שאינו מקום עבודתו הרגיל ואשר קיבל מהמעסיק את שכרו עבור עבודתו זו, לא ישולם שכר לפי צו זה, ובכל מקרה, לא יהיה כפל זכאות בגין תקופת הזכאות.
* על אף האמור לעיל, עובד אשר נוכו לו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה לה הוא זכאי, בגין ימי היעדרותו בשל המצב הבטחוני הכלולים בתקופת הצו ושולמו דמי חופשה בעד ימים אלו, או חלק מהם לפי העניין, יהוו דמי החופשה את תמורת הימים בהם נעדר העובד ממקום עבודתו בתקופת הצו, והימים אשר נוכו ממכסת ימי החופשה של העובד יכללו במכסת ימי החופשה העומדת לזכותו.
(8) חישוב השכר
1. השכר שישלם המעסיק לעובד בגין התקופה בה נעדר מעבודתו, בהתאם להוראות צו זה, יהיה “שכר העבודה היומי” ולא יותר מ”השכר המרבי”. למען הסר ספק, השכר האמור הינו שכר רגיל ברוטו ללא תוספות, כגון:
תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו”ב, אך כולל הפרשות סוציאליות בגינו לפי זכאות העובד.
2. לעובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה, ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת. במקרה שבו מספר השעות בהן לא עבד העובד הוא לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, העובד לא יהיה זכאי מכוח צו זה לכל תשלום בגין אותו יום עבודה.
3. לעובד המועסק במשרה חלקית, ישולם החלק היחסי של השכר שיחסו לכלל השכר הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה.
4. עובד אשר זכאי לתשלום שכר על פי צו זה, ושולמו לו תשלומים בגין ימי היעדרותו בשל המצב הביטחוני בגין תקופת הצו, על פי החלטת המעסיק, יבואו התשלומים שכבר שולמו לו כאמור, על חשבון תשלום השכר המתחייב לפי צו זה, ובכל מקרה לא יהיה כפל תשלום בגין אותו יום היעדרות.
5. עובד, שהוצא לחופשה ללא תשלום (להלן: “חל”ת”), ואשר אלמלא הוצא לחל”ת היה זכאי לתשלום שכר על פי צו זה, ואשר פנה למעסיק לקבלת תשלום שכר לפי צו זה – ישולם לו שכר על פי צו זה, בגין אותה תקופה אך לא יותר מגובה השיפוי שיקבל המעסיק בגין אותו עובד עבור אותה תקופה. האמור בסעיף זה הינו בכפוף להסדרת ההתחשבנות לגבי העובד בין המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים.
לעניין סעיף זה:
“שכר העבודה היומי” – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעסיק, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך החודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר 2023 שילם המעסיק תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
“השכר המרבי” – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים, נכון לתקופת הצו – 1,510 שקלים חדשים;
חובת המעסיק
חובת המעסיק לשלם לעובד העומד בתנאי צו זה את שכרו בהתאם להוראת סעיף 8(1) תהיה בין אם הגיש המעסיק תביעה לפי התקנות ובין אם לאו.
———————
* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או לסה ויז’ן מערכות בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור בניוזלטר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין