דוחות נוכחות ידניים שלא אושרו על ידי העובד ברמה היומית – אינם נחשבים פנקס שעות עבודה

בית הדין הארצי לעבודה אישר את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה דוחות נוכחות ידניים, אשר נחתמו מדי יום על ידי המעסיק, אך ללא אישור יומי של העובד כנדרש בחוק – אינם נחשבים “פנקס שעות עבודה” כמשמעו בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כך שהנטל לסתור את טענת העובד לעבודה בשעות נוספות עובר למעסיק

מאת: הילה פורת, עו”ד

בע”ע 56470-02-22 ניראור ניהול מסעדות בע”מ, חשב יזמות עסקית בע”מ נ. Bunlai Phaderm (להלן- “המערערות”), שניתן ביום 6/12/22 ע”י בית הדין הארצי לעבודה, נדון מקרה של עובד, אזרח תאילנד, שהועסק בתפקיד שף מומחה זר ברשת מסעדות אסיאתיות.
במסגרת הערעור נדון, בין היתר, עניין החיוב בתשלום גמול שעות נוספות בסך 444,897 ש”ח. תקציר זה יתמקד בסוגייה זו ולא יתייחס לשאר העניינים שנדונו בפסק הדין.

המערערות הגישו דוחות נוכחות ידניים שעליהם חתמו נציגי המערערת 2 מדי יום, לצד פירוט שעות העבודה של העובד. החתמת העובד על דוחות אלו נערכה מדי חודש בסיומו, ולא באופן יומיומי.

בית הדין הארצי אישר את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה דוחות הנוכחות שהגישו המערערות אינם נחשבים “פנקס שעות עבודה” כמשמעו בסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) זאת, כיוון שמדובר בדוחות ידניים, אשר נחתמו מדי יום על ידי המעסיק, אך ללא אישור יומי של העובד כנדרש בחוק.

זה המקום לציין כי בהתאם להלכה הפסוקה העובדה שדוח נוכחות אינו מהווה “פנקס שעות עבודה” לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ולצרכי סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, תשי”ז 1957 (להלן – חוק הגנת השכר), כשלעצמה, אינה שוללת לחלוטין את כוחו הראייתי, והתשובה לשאלה אם ואיזה משקל יש לתת לראיה זו תלויה בנסיבות הענין המיוחדות. דרך המלך מבחינת חוקי המגן, ובצידה ודאות למעסיק מבחינת היקף חובתו כלפי עובדיו בגין משך העסקתם – היא ניהול “פנקס שעות עבודה” על פי הוראות החוק. מעסיק המנהל רישום שעות, המהווה “פנקס שעות עבודה”, אינו חשוף להעברת נטל השכנוע לכתפיו שכן החזקה הקבועה בסעיף 26ב(א) אינה חלה, ועל העובד המבקש לסתור את האמור ב”פנקס שעות עבודה” הנטל לשכנע בכך. ואילו, מעסיק המנהל רישום, שאינו מהווה “פנקס שעות עבודה”, כהגדרתו בסעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, נוטל סיכון. הטעם לכך הוא שרישום זה לא ימנע את החלת החזקה הקבועה בסעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, והשאלה אם הרים המעסיק את נטל השכנוע המוטל על שכמו באמצעות רישום זה תלויה בהתרשמות בית הדין ממהימנות דו”חות אלה בהתאם לנסיבות הענין.

במקרה שנדון בתיק זה, המערערות הצליחו להוכיח את מהימנות הדוחות ובית הדין הארצי קבע, בהתחשב במכלול הנסיבות הספציפיות כי יש לבטל את החיוב בתשלום גמול שעות נוספות ולקבל את הערעור בהקשר זה.

בהתחשב באמור לעיל, מומלץ למעסיק לנהל “פנקס שעות עבודה” על פי הוראות החוק, ולא להסתכן בכך כי נטל ההוכחה לסתור טענות אפשריות של עובד בדבר שכר עבודה, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות (בהיקף של עד 15 שעות נוספות שבועיות או עד 60 שעות נוספות חודשיות) או גמול עבודה במנוחה שבועית, בתביעה שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר – יעבור אליו !

על פי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה ,”פנקס עבודה ” :

25 (א) “מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.
(א1)(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל.
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך…”

* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור במאמר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין