החובה לאפשר הפסקות בעבודה וחובת התשלום בגינן

דני עובד כמנהל חשבונות בהיקף משרה מלאה (כ-43 שעות בשבוע), בחברה המספקת שירותי ניקיון. האם מעסיקו חייב ליתן לדני הפסקה, ואם כן, מה לגבי חובת התשלום בגינה?

תשובה

סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951, קובע כי –

1. ביום עבודה של 6 שעות ומעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות. ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של 1/2 שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של 1/2 שעה לפחות.
2. בעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש ע”י מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה כזה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

ההיתרים לסטייה מסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה

הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים – עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים מותר להעסיקו:
1. בכל יום מימי השבוע – 8 שעות ללא הפסקה (או 9 שעות במקרה שהעובד מועסק במקום שעובדים בו 5 ימים בשבוע).

2. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג – 7 שעות ללא הפסקה.
היתר כללי להפסקה שלא תעלה על מחצית השעה במפעלים בהם נעשית העבודה בשלוש משמרות, תהיה ההפסקה בעבודה למנוחה ולסעודה לא יותר מחצי שעה ובלבד שההפסקה תהיה רצופה.
לפיכך, אין חובה בדין על מעסיקו של דני ליתן לו הפסקה (שכן לא מדובר בעבודת כפיים ובהנחה שדני מועסק עד 9 שעות ביום), ובמידה שניתנת הפסקה, אין חובה על המעסיק לשלם שכר עבודה בגינה, זאת כל עוד לא ניתנה לדני הזכות להפסקה ו/או תשלום בגינה במסגרת הסכם קיבוצי ענפי/מיוחד, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה.

הערה:

יצוין כי אם קיים במקום העבודה הסכם קיבוצי מיוחד/ענפי, צו הרחבה ענפי, חוזה עבודה אישי או נוהג הקובעים הוראות מטיבות לענין הפסקות, הרי שתחול כמובן ההוראה המטיבה.

*המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא“, ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים

אנא הזינו את פרטיכם ונשוב אליכם במהרה!​​​​​​​​​​​​​​



    TIMEWATCH