הפרשה לסוציאליות בתקופה בה העובד זכאי לתגמולי מילואים במקרה בו תגמולי המילואים גבוהים ממשכורתו

חוק שירות המילואים, התשס”ח–2008, ותיקוני החקיקה שנעשו בעת האחרונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל למשך תקופת התנהלותה, יוצרים מצב לפיו יתכן כי תגמולי המילואים לעובד יהיו גבוהים ממשכורתו.

השאלה המתעוררת היא האם על המעסיק להפריש עבור העובד לסוציאליות, בגין התקופה בה שירת העובד במילואים, בהתאם לשכרו הרגיל או בהתאם לתגמולי המילואים?

מאת : עו”ד הילה פורת

סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, קובע כי:
“מעסיק ועובדיו, או מעסיק בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעסיק והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעסיק בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד”.

בעס”ק 81/05 מדינת ישראל נ’ ההסתדרות הרפואית בישראל ואח’, מיום 6.5.2007, קבע בית הדין הארצי לעבודה:

השופטת נילי ארד
1. תגמול המילואים מושתת על שכר העבודה הרגיל של העובד השכיר ועל ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי. כאשר תגמול המילואים משתלם לעובד השכיר על ידי מעסיקו, דינו כדין שכר עבודה (עב”ל 112/98 אהרנסון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.8.1999).
2. תכליתה של הוראה מיוחדת זו לשמר את המשך ההפרשה לקרנות עבור הזכויות הנלוות בשכר בעובד, גם בעת שירות המילואים. זאת, כמתחייב מן ההרמוניה הנורמטיבית שביסוד מקבץ הוראותיו של פרק י”ב לחוק, בו שזורות גם הוראותיו של סעיף 283. תכלית ההוראות הללו ומטרתן אחת היא – שלא יצא העובד בחסרון כיס בשל שירות המילואים.
3. אכן, מקור המימון לכיסוי ההפסד הנגרם למבוטח, בגין שירות המילואים שונה: את התגמול הבא תחת שכרו של עובד שנקרא למילואים, ישלם המעסיק לעובד. והמדינה מתקציבה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תחזיר למעסיק את התגמול ששילם לעובדו. ואילו עבור המשך ההפרשות ששולמו לקרנות, לא יקבלו המעסיק ועובדו החזר מן המדינה. תשלום זה כפוי עליהם במצוות החוק, כהוראה קוגנטית מחייבת, ללא כל שיפוי תמורתה.

אולם למרות מקורות המימון השונים, אחת היא תכליתם של תשלומים אלה, להשאיר את שכרו של העובד הזכאי לתגמול ואת זכויותיו הנלוות, כפי שהם במהלך עבודתו השוטפת, ובה במידה להבטיח שאף בעתיד לבוא לא ייגרע מזכויותיו הנלוות של העובד, לרבות זכויות הפנסיה שלו. בבחינת – אשר היה קיים ונוהג במהלך הרגיל של חיי העבודה, הוא שיהיה אף בעת תקופת השירות במילואים, ולאחריה.

הנשיא אדלר
1. ענף התגמולים למבוטחים המשרתים במילואים תכליתו להוות הבטחת הכנסה מלאה לעובדים הנקראים לשרת במילואים. ודוק, ההכנסה של מבוטח המשרת במילואים אינה רק שכרו הרגיל של העובד אלא כל הזכויות הנלוות לכך, לרבות הפרשות לקופות גמל, קרנות השתלמות וכו’, שנהוג לשלם כאשר הוא אינו משרת במילואים.
2. בהתאם, בחר המחוקק שיטת חישוב לקביעת שיעור הגמלה בהתאם להכנסתו המלאה של המבוטח ולא לפי ה”שכר הקובע” לצורך חישוב פיצויי פיטורים או פנסיה, שהוא יותר מצומצם. על כן, נקבע כי התחליף לשכר שמקבל עובד שכיר המשרת במילואים יהיה “שכר העבודה הרגיל” [סעיף 272 לחוק] בשלושה החודשים שקדמו לשירות המילואים [סעיף 273 לחוק]. הזכויות הנלוות מהוות אף הן חלק מהכנסתו של העובד המשרת במילואים. מכאן, שכאשר עובד נאלץ להעדר מעבודתו בתקופת המילואים, זכאי הוא להמשך ההפרשות עבורו לקופות גמל (סעיף 283 לחוק).
3. מאפיין נוסף של ענף המילואים הינו שלצורך הבטחת גמלה שהינה מחליפת הכנסה מלאה יצר המחוקק מנגנון המשלב מימון של המדינה באמצעות המוסד ומימון המעסיק. הכלל הוא, כי המדינה מממנת את ענף משרתי מילואים. בכך יש ביטוי בתגמול המילואים. מימון המעסיק מוצא ביטויו, בין היתר, בחובת העובד והמעסיק להמשיך ולשלם לאותן קופות וקרנות את הזכויות הנלוות אשר נהגו לשלם גם בתקופת שירות המילואים. החוק לא קבע סבסוד ושיפוי של המדינה על תשלום מלוא הזכויות הנלוות שנהגו לשלמן בתקופת העבודה הרגילה גם בתקופת המילואים. עם זאת, הזכויות הנלוות מוגדרות הן בחקיקה והן בהסכמים קיבוציים. הן הזכויות הנלוות שהמעסיק נוהג לשלם בתקופת העבודה הרגילה. מדובר בזכויות קוגנטיות, שלא ניתנות לוויתור.

יש לציין כי פסה”ד ניתן לפני כניסתו לתוקף של חוק שירות המילואים.

נראה כי מלשון סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו קיימת חובת הפרשה “כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד”, עולה כי על המעסיק לבצע הפרשות משכר העבודה הרגיל של העובד, ולא מסכום תגמולי המילואים. ניתן למצוא חיזוק לכך גם בפסק הדין האמור של בית הדין הארצי לעבודה, לפיו הרציונאל של סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, הינו להבטיח את זכויות העובד כפי שהן במהלך עבודתו השוטפת – כפי שמשתלמות לעובד במהלך עבודתו הרגילה.

יחד עם זאת, תיתכן גם פרשנות לפיה תגמולי מילואים מהווים שכר לכל דבר וענין, לרבות לענין הפרשה לסוציאליות. המילה האחרונה בענין זה תהא של בית הדין לעבודה.

———————
* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או לסה ויז’ן מערכות בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור בניוזלטר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין