מנהל משמרת במסעדה זכה בגמול שעות נוספות בסך 332,128 ש”ח עקב העובדה שמעסיקו לא הציג דיווחי שעות נוכחות שיכלו לסתור את תביעתו

מנהל משמרת שעבד כאחראי משמרת במסעדת שווארמה הנקראת “שווארמת השובע” באשדוד, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לפיצוי כספי בגין זכויות סוציאליות בדיני עבודה שלא קיבל במהלך ועקב סיום עבודתו. בין יתר רכיבי תביעתו, תבע מנהל המשמרת גמול עבודה בשעות נוספות (סע”ש 29170-02-19 ג’ילברט מרגיע כהן נ. עזרן א.נ. שבע בע”מ, מיום 18/11/2021).

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי התובע שימש כמנהל משמרת במסעדת השווארמה של הנתבעת. התובע היה אחראי על תפקודה של המסעדה, אך גם עבד בה כעובד מן המניין. התובע, אשר הינו בעל ניסיון בענף זה, קיבל יד חופשית מהבעלים ביחס לניהול השוטף של העסק. התובע היה מגייס עובדים, מתנהל מול הספקים, מבצע הזמנות סחורה, מתנהל אל מול העובדים ביחס להיקף שעות עבודתם וימי חופשתם ואף עורך סידורי עבודה; אך בית הדין קבע שאין בכל אלו כדי להכשיר אי תשלום גמול שעות נוספות בנסיבות העניין. בית הדין דחה את טענת הנתבעת לפיה התובע עבד במשרת אמון, באשר  מדובר במסעדת שווארמה בה נכח ועבד התובע, ולא היה כל קושי לפקח על שעות עבודתו ולנהל מעקב מדויק אחריהן.

בית הדין הבהיר כי החובה להוכיח כי העובד לא עבד בשעות נוספות, ככל שהעובד טוען שעשה כן, מוטלת על המעסיק. ככל שהמעסיק לא ערך רישום של שעות העבודה, נוצרת חזקה כי העובד עבד בשעות נוספות בהיקף של 60 שעות לחודש (עד 15 שעות בשבוע). ככל שהמעסיק לא הצליח לסתור חזקה זו בראיות טובות, הוא יחויב לשלם לעובד גמול שעות נוספות בהיקף הקבוע בתיקון  24 לחוק הגנת השכר.

גרסת התובע לעניין היקף עבודתו לא נסתרה. התובע הציג גרסה אחידה לעניין היקף שעות עבודתו הרבות לאורך כל הדרך. גרסת התובע, לפיה עבד בהיקף שעות רחב, אף נתמכה בהודעות וואצאפ בינו לבין בעלי הנתבעת לאורך שעות היממה ובעיקר בשעות שלפנות בוקר.

התובע טען (וטענתו התקבלה ע”י בית הדין) כי הנתבעת אמרה לו כי אינו צריך להחתים כרטיס נוכחות ולא להעביר טביעת אצבע.

המעסיק לא ערך רישום של שעות העבודה, הגם שיכל לעשות כן, ולפיכך נוצרה חזקה כי התובע עבד בשעות נוספות בהיקף של 60 שעות לחודש (עד 15 שעות בשבוע).

המעסיק לא הצליח לסתור חזקה זו כלל, ולפיכך עליו לשלם לתובע גמול שעות נוספות בהיקף הקבוע בתיקון 24 לחוק הגנת השכר.

התחשיב שהגיש התובע לפי שכר קובע ברוטו, בהתחשב בגובה שכר הנטו שסוכם בין הצדדים ושעמד על 8,500 ₪, ולפי היקף של 60 שעות לחודש (עד 15 שעות בשבוע), התקבל ע”י בית הדין, ונפסק כי התובע זכאי לגמול שעות נוספות כפי שתבע, בסך של 332,128 ₪, בין יתר הזכויות הכספיות שנפסק כי זכאי להם.

* הערה: האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור במאמר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין .