תקופת מחלה שכללה מנוחה שבועית

גלי מועסקת במשרד רו”ח במשרה מלאה כשנתיים (מקבלת משכורת חודשית קבועה), ונותרו לה 10 ימי מחלה צבורים שטרם ניצלה.

גלי חלתה בשפעת ונעדרה ממקום עבודתה מיום חמישי ועד ליום שני שאחריו (כולל). במקום עבודה זה עובדים 5 ימים בשבוע. כיצד יש לחשב את תקופת המחלה ואת התגמול בגינה?

תשובה

סעיף 2(ב)(1) לחוק דמי מחלה, התשל”ו-1976, קובע כי “תקופת מחלה” לגבי עובד במשכורת תהאכל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.

בהתאם להוראות סעיף זה נימנים מספר ימי המחלה קלנדרית, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים (זאת להבדיל מההוראות לענין עובד בשכר). כלומר, במקרה זה ניצלה גלי 5 ימי מחלה. כיוון שימי מחלה נמנים קלנדרית כמפורט לעיל, כשמדובר בעובד במשכורת, נראה לנו כי גם בחישוב של דמי המחלה יש לקחת בחשבון את ימי המנוחה השבועית.
ולענין דמי המחלה – בהעדר הסכם / הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או ביטוח ימי מחלה, הזכאות לדמי מחלה תהא עפ”י הוראות חוק דמי מחלה הנ”ל:
א. עבור יום חמישי (היום הראשון למחלה) לא ישולם לגלי שכר.
ב. עבור הימים שישי ושבת (היום השני והשלישי למחלה) ישולם לגלי 37.5% משכרה.
ג. עבור הימים ראשון ושני (היום הרביעי והחמישי למחלה) ישולם לגלי 75% משכרה.
לענין זה, נראה לנו כי יש לקחת בחשבון 30 ימי עבודה בחודש לצורך החישוב.

*המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא“, ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים

אנא הזינו את פרטיכם ונשוב אליכם במהרה!​​​​​​​​​​​​​​



    TIMEWATCH