הפרשות לפנסיה בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה / שמירת הריון – תנאים והיקף הזכאות

מאת : עו”ד הילה פורת

סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, התשי”ד-1954 (להלן – החוק), קובע כי עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995 (להלן – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (להלן – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה;

“קופת גמל” = כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005.

כשמדובר בתקופה של שמירת הריון – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי הענין.

כשמדובר בתקופה של דמי לידה – נדרש בחוק לצורך הזכאות כי העובדת או העובד עבדו אצל המעסיק שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ובנוסף כי התקיימו יחסי עבודה ביניהם כל תקופת ההריון.

ביום 1.9.2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס”ח-2008 (להלן – התקנות), המסדירות את המועדים והכללים לתשלום לקופות הגמל. התקנות חלות על מי שזכאותם לגמלה לשמירת הריון או לדמי לידה החלה לאחר יום 1.9.2008.

להלן סקירה של ההוראות העיקריות בתקנות

1. הגדרת שכר עבודה

בגין עובד/ת במשכורת (עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה החודשי או שכר העבודה המשתלם בעד תקופה העולה על חודש.

בגין עובד/ת בשכר (עובד שאינו עובד במשכורת, למשל – עובד על בסיס שעות / ימים וכיוצ”ב) – יש להעביר תשלומים על בסיס שכר העבודה הממוצע של שכר העובד/ת בששת החודשים שבהם עבד/ה העובד/ת בפועל אצל המעסיק, שקדמו לתקופה שבעדה זכאי/ת לדמי לידה / לגמלה לשמירת הריון.

2. במקרה בו רק המעסיק משלם לקופת הגמל

במקרה בו נהג המעסיק בלבד לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה או בתקופה שבעדה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, לפי הענין.

3. במקרה בו גם המעסיק וגם העובד/ת משלמים לקופת הגמל

3.1  בתקופה שבה העובדת זכאית לשמירת הריון:

3.1.1  המעסיק ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימי  עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.

3.1.2  העובדת תפקיד, בתקופה שבה היא זכאית לגמלה לשמירת הריון, את התשלומים החלים עליה אצל מעסיקה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום התשיעי בכל חודש שבשל שמירת ההריון נעדרה העובדת מהעבודה. יודגש כי גם אם העובדת הפקידה את תשלומיה אצל המעסיק במועד מאוחר יותר, על המעסיק לשלם את התשלומים החלים עליו כמפורט לעיל ולהעביר את התשלומים החלים על העובדת לקופת הגמל בתוך 7 ימי עבודה מיום שהפקידה העובדת את תשלומיה אצלו.

3.2  בתקופה שבה העובדת או העובד זכאים לחופשת לידה:

3.2.1  המעסיק ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה הם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

3.2.2  לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד –

• המעסיק ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת או לעובד לפני יציאתם לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים על העובדת או העובד בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל על העובדת או העובד בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.
• את יתרת התשלומים החלים על עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה אשר לא נוכו כאמור לעיל, ישלמו העובדת או העובד באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעסיק לצורך זה (כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958).

3.2.3  המעסיק ישלם את התשלומים החלים עליו, בכל חודש, במהלך התקופה שבעדה זכאים העובדת או העובד לדמי לידה ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה במועדים שבהם היה משלם התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

4. המעסיק ימסור לעובד או לעובדת הודעה בדבר ההוראות המפורטות לעיל, לפי נוסח הטופס שצורף לתקנות, כדלקמן:

לעובדת – בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על דבר הריונה של העובדת.

לעובד – בתוך זמן סביר מיום שהעובד הודיע למעסיק כי בכוונתו לצאת לחופשת לידה.

5. תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי לא גורעות מהן.

———————
* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או לסה ויז’ן מערכות בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור במאמר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין