עובד זכה בגמול שעות נוספות ופיצויים כספיים נוספים עקב אי ניהול דוחות נוכחות שיכלו לסתור את תביעתו

בית הדין הארצי לעבודה פסק לזכות עובד שהועסק בהפעלת קו חלוקה גמול עבודה בשעות נוספות, שכן למעסיק שלו לא היו דיווחי נוכחות שיכלו לסתור את תביעתו.

מאת : עו”ד הילה פורת

1. בפסק דין שניתן בע”ע 15514-12-23 מיום ביום 14/8/25 דן בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר, בזכותו של עובד לגמול עבודה בשעות נוספות בהעדר רישום מצד המעסיק.

2. העובד עבד יחד עם מעסיקו בהפעלת קו חלוקה של חברת “שטראוס”. מעסיקו של העובד אסף אותו מביתו בירושלים במשאית, שניהם נסעו במשאית לבית שמש לצורך העמסת סחורה, ולאחר מכן חזרו לירושלים לצורך חלוקת הסחורה בנקודות מכירה שונות. העובד והמעסיק ביצעו את כל שעות העבודה יחד, והעובד היה עובדו היחיד של המעסיק.

3. לעובד לא נמסרה הודעה לעובד, ואף לא נוהל יומן נוכחות. במסגרת ההליך הוגשו דוחות טכוגרף ביחס לחלק קטן מימי העבודה, בניסיון לשקף באמצעותם את מתכונת העבודה של העובד.

4. בתלושי השכר של העובד אין בהירות באשר לאופן שבו חושב : לא נרשמו מספר ימי העבודה שהעובד עבד מדי חודש או מספר שעות העבודה, וחלו שינויים זמניים בגובה השכר באופנים לא מוסברים.

5. העובד הגיש תביעה נגד המשיב, במסגרתה תבע, בין היתר, גמול שעות נוספות. בית הדין הארצי דן בערעור ובערעור שכנגד, על פסק הדין שניתן ע”י בית הדין האזורי לעבודה בתביעת העובד, ופסק כדלקמן :

6. אשר לגמול השעות הנוספות – בהעדר הודעה לעובד, וכאשר העובד מסר בתצהירו גרסה ביחס למתכונת העבודה, עובר נטל השכנוע לכתפי המעסיק להוכיח את כל אותם נתונים שאמורים היו להיכלל בהודעה לעובד ומצויים במחלוקת, לרבות אורכו של יום העבודה הרגיל. בנוסף, בהעדר רישום נוכחות שנערך על פי הוראות החוק, ומכוח הוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר, חל היפוך בנטלי השכנוע והנטל עבר לשכם המעסיק להוכיח שלא בוצעה עבודה בשעות נוספות או את היקפה.

7. בית הדין האזורי לא התעלם מהעברת הנטל בהתאם להוראות הדין, ויצא מנקודת מוצא מפורשת לפיה נטל השכנוע מוטל על המעסיק. עם זאת, שוכנע, בהתבסס על כלל הראיות שהוצגו בפניו, כי המעסיק עמד בנטל להוכיח כי העובד לא עבד בכל היקף שעות העבודה שנטען על ידו, וגם לא בכל היקף שעות העבודה העולה מהחזקה שבחוק (15 שעות נוספות בשבוע ו-60 שעות נוספות בחודש), אלא בהיקף נמוך יותר המסתכם בחצי שעה נוספת לכל היותר בכל אחד מהימים א’ – ה’.

קביעה זו של בית הדין האזורי ניתנה בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו בפניו ועל סמך שקלולן לפי מיטב שיפוטו, לרבות התרשמותו הבלתי-אמצעית מהעדויות. בית הדין הסביר כי קשה לבסס קביעה עובדתית על מספר חלקי של דוחות טכוגרף מתקופת העבודה (שממילא לא עולה מהם מתכונת התומכת בגרסת העובד), וגם לא יכול היה לבסס את קביעתו על עדות העובד נוכח הסתירות שעלו ממנה.

בית הדין אף לא התעלם מכך שהמעסיק הוא שאמור היה להמציא את כל דוחות הטכוגרף מתקופת העבודה, וכי לא סופק הסבר מספק מדוע לא עשה כן .למרות כל זאת, ועל מנת להגיע לחקר האמת, בחר בית הדין להתבסס על דוחות הטכוגרף שהוגשו בהסכמה ביחס לתקופת עבודה מסויימת שעלה מהם כי מתכונת העבודה לא עלתה ככלל על 7 שעות ורק ימים בודדים חרגו מכך. בהתאם, קבע למעשה בית הדין כי פוטנציאל העבודה הנוספת המירבי, בהתחשב בכך שמדובר בעבודת לילה, הוא חצי שעה נוספת בכל יום חול, ופסק לזכות העובד גמול שעות נוספות בהתאם.

אומנם לא מדובר במקרה פשוט בו ניתן היה להגיע לממצאים עובדתיים ברורים וחד-משמעיים, ובנוסף, עולים סימני שאלה לא מבוטלים גם מגרסת המעסיק, אך עם זאת, נטל השכנוע שהועבר לכתפי המעסיק עדיין עוסק במאזן הסתברויות ולא בהוכחה “ניצחת”, ובהתאם נדרש בית הדין האזורי לבצע שקלול עדין של כלל הראיות ולקבוע לפיהן אם עמד המעסיק בנטל אם לאו. כאמור, בית הדין האזורי שוכנע כי המעסיק עמד בנטל באופן חלקי, ובהתאם קבע קביעה פוזיטיבית לפיה תקרת השעות הנוספות שביצע העובד עומדת על חצי שעה נוספת בכל יום חול. בית הדין הארצי לא מצא כי נפל פגם בקביעה עובדתית זו המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

8. להסרת ספק הדגיש בית הדין הארצי כי קביעת מתכונת העבודה בהתאם לדוחות טכוגרף מתקופה מאוחרת יותר היא אכן לא דרך המלך. עם זאת, במקרה זה העובד הסכים להגשת הדו”חות ולכך שהם עשויים לשקף את מתכונת העבודה.

9. בית הדין הארצי קיבל את קביעת בית הדין האזורי כי בנסיבות המקרה ניכר מתלושי השכר כי אין בהם רישום אותנטי של שעות העבודה וימי העבודה, ולפיכך קבע כי אין כל מקום לפסוק גמול שעות נוספות לפי רישום אקראי שאין קשר בינו לבין שעות עבודתו של העובד בפועל.

10. בית הדין האזורי אכן לא קבע עובדתית שבכל יום ויום עבד המערער חצי שעה נוספת, אלא קבע למעשה שמסגרת העבודה הייתה כזו שהיה בה פוטנציאל לחצי שעה נוספת בכל אחד מימי החול. עוד קבע כי בהעדר נתונים מדויקים על כל אחד מהימים, ובהתחשב בנטל השכנוע אשר מוטל על המעסיק, יש לפסוק את אותה חצי שעה נוספת לטובת העובד. זו משמעות החזקה שנקבעה בחוק.

11. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי בנוסף לגמול השעות הנוספות לו זכאי העובד בהתאם לקביעת בית הדין האזורי (14,726ש”ח), העובד זכאי גם לפיצוי בגין העדר הודעה לעובד בסך 7,000 ₪ ופיצוי בגין פגמים בתלושים בסך 10,000 ₪, בהתחשב בכך כי הפרת חוק הודעה לעובד גררה הליך משפטי ארוך וגם עצם העדרו של פירוט נכון ומהימן בתלוש השכר בהתאם לדרישות החוק הוביל למחלוקת בין הצדדים שכאמור הוכרעה על קצה השערה.

———-
* האמור במאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ולפני הסתמכות על המידע במאמר זה יש להיוועץ בעורכי דין. לסה ויז’ן בע”מ ו/או לסה ויז’ן מערכות בע”מ ו/או המחברת אינם נושאים באחריות/חבות כלשהי הנוגעת לאמור במאמר זה ולשימוש בו. בכל סוגיה משפטית ספציפית ובטרם הסתמכות על המידע יש להיוועץ בעורך דין